פירוש הסולם
שצג)
רזא דא דלא וכו׳: מ"ש, וידי אדם תחת כנפיהם, הוא סוד, שאינן מגביהות ידיהן למעלה, כמו בני אדם, שמגביהים ידיהם למעלה על ראשם. ואלו, החיות, אינן כן, כי ידיהן אינן יוצאות לחוץ מתחת כנפיהן, כי כנפיהן ופניהן פרודות למעלה. כמ"ש, ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה. כי בשעה שאינן מתתקנות תוך הכסא, צורותיהן נפרדות זו מזו, כמו שאמרנו
(באות ש"צ) וידים אלו אינן ראויות כלל לעלות למעלה, משום שהן נגלות. וע"כ מתחת כנפיהם, כתוב.
פירוש. כי נתבאר לעיל
(באות שפ"ט וש"צ) שיש ב׳ זמנים בד׳ החיות, א) כשאינן מתתקנות במלכות, דהיינו שהנקודה האמצעית אינה רוכבת עליהם, שאז כל או"א פרודה מחברתה, כי הימין והשמאל אינם מתחברים זה בזה. שהוא מטעם שכל זמן שהקו האמצעי אינו ממעט הג"ר דשמאל אין השמאל רוצה להכלל יחד עם הימין. ב) כשד׳ החיות מתתקנות במלכות, דהיינו שהנקודה האמצעית רוכבת עליהם, שאז הן מתתקנות בקו האמצעי שלה, והג"ר דחכמה מתמעטות, ואז מתדבקים ימין ושמאל זה בזה בד׳ החיות כמו במלכות. וכן אומר לעיל
(בז"ח בראשית אות ל"ח) אינון ארבע של המרכבה,
וחדא נקודה דקיימא עלייהו אינון ה׳ וכו׳
ורזא דה׳ דא דלת הוה וכו'. הרי שיש זמן שהמלכות שורה על המרכבה, ויש זמן שאינה שורה ע"ש. וזסו"ה, ופניהם וכנפיהם פרודות, שזה נאמר על אותו הזמן, שהמלכות אינה רוכבת על המרכבה, שאז הג"ר דחכמה מגולה בקו שמאל, ואין השמאל מתיחד עם הימין, וע"כ ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה דהיינו בראשי החיות, אבל למטה בו"ק, יש יחוד בין ימין ושמאל תמיד.
וז"ש,
רזא דא, סוד זה של הכתוב,
וידי אדם מתחת כנפיהם, הוא,
דלא סלקין ידייהו לעילא, כמא דבני נשא וכו'. כי
ידי אדם פירושו שימין ושמאל מאוחדים זה בזה, כי
אדם הוא קו האמצעי המיחדם. וז"ס שהן מכוסות בכנפים, דהיינו שהכנפים מכסות ומעלימות הג"ר דחכמה שביד שמאל, כדי שתתיחד עם הימין. וע"כ אינן יכולות להעלות ידיהן למעלה לראש, ששם מגולות הג"ר דשמאל בשעה שאינן מתוקנות במלכות, כנ"ל. ואין שם יחוד דימין ושמאל. וז"ש,
והני לאו הכי, דהא מתחות גדפייהו לא נפקי לבר, כיון שהן ידי אדם. שפירושו המתוקנות בקו האמצעי, המכונה אדם, אינן יכולות לצאת חוץ מן הכנפים, המכסות על הג"ר דחכמה דשמאל, כדי שהשמאל והימין יתיחדו זה בזה.
דהא גדפייהו ואנפייהו פרידן אינון לעילא כמא דאמר ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה, כי למעלה בראשי החיות ששם שולטים הג"ר דחכמה דשמאל בזמן שאינן מתוקנות במלכות. נמצאים הקוין דימין ושמאל שבפניהם ושבכנפיהם, שהן פרודות, וז"ש,
דאתפרשן, שהן נפרדות,
כד לא מתתקנן גו כרסיא, דהיינו כשהכסא שהוא המלכות אינה רוכבת עליהם. שאז אין חיבור בין ימין ושמאל. כנ"ל. וז"ש,
ואלין ידין לא אתחזיין כלל לסלקא לעילא מגו דאתגליין, שאלו ידי האדם אינן ראויות לעלות למעלה לראשי החיות, משום שהג"ר דחכמה מגולה שם, ואלו הידים הן ידי אדם, שימין ושמאל מחוברות. והג"ר דחכמה מכוסה ונעלם בהם. אמנם בזמן שהחיות מתוקנות במלכות, גם בראשיהן מכוסות הג"ר דחכמה עם כנפים ואינן פרודות. כמ"ש להלן.
