זהר

שצג) על דיין דמקלקל דינא, דכתיב כאכול קש לשון אש וחשש וגו' ופרחם כאבק יעלה וגו', מאי טעמא. כי מאסו את תורת יי' צבאות. ואין פרחם, אלא צרעת. דכתיב, ואם פרוח תפרח הצרעת. על דעאל בתחומא דחבריה מנין. מעוזיהו. דעאל בתחומא דכהונה. דכתיב, והצרעת זרחה במצחו. ועל דמשלח מדנים בין אחים. דכתיב וינגע יי' את פרעה, דאיהו שלח מדנים בין אברהם ושרה. ועל עינא בישא, כמה דאתמר. וכלהו הוו ביה בההוא רשע דבלעם.

פירוש הסולם

שצג) על דיין דמקלקל וכו': על דיין המקלקל דין, מאין לנו שלוקים בצרעת. שכתוב, כאכול קש לשון אש וחשש וגו' ופרחם כאבק יעלה וגו'. מהו הטעם. כי מאסו את תורת ה' צבאות. ואין פרחם, אלא צרעת, שכתוב, ואם פרוח תפרח הצרעת. על שנכנס בתחום חבירו, מאין לנו שלוקים בצרעת. מעוזיהו, שנכנס בתחום של כהונה. שכתוב, והצרעת זרחה במצחו. ועל המשלח מדנים בין אחים, מאין לנו שלוקים בצרעת. כי כתוב, וינגע ה' את פרעה, משום שהוא שלח מדנים בין אברהם ושרה. ועל עין הרע, מאין לנו. הוא כמו שלמדנו, שעין רע של דוד היה מכה בצרעת לאותם שאינם יראי ה'. הרי שעין רע מביא צרעת. והכל היה בו באותו רשע בלעם.