זהר

שצב) ר' יצחק אמר ואפיק האי רקיעא, דלא נהיר וקרינן ליה מלכות שמים, וארץ ישראל, וארץ החיים. השמים איהו האי רקיע בגיני כך, יהי מארת חסר ו' מאי טעמא, דהא בלא וא"ו מותא הוא בעלמא.

פירוש הסולם

שצב) ר' יצחק אמר ואפיק האי רקיע דלא נהיר וקרינן ליה מלכות שמים וארץ ישראל וארץ החיים: רי"א, והוציא את הרקיע הזה שאינו מאיר, וקוראים אותו מלכות שמים, ארץ ישראל וארץ החיים. כל אלו הם שמות המלכות. פירוש. כי הוא מפרש הכתוב ​יהי מארת ברקיע, שהמאציל הוציא במלות הללו את הרקיע שאינו מאיר, דהיינו המלכות שהיא נוק' דז"א, וע"כ אמר המאציל יהי מארת בלא ו', כי אמר שמארת יהיה ברקיע שלא יוכל להאיר. והוא חולק על רבי יוסי שמפרש אותו שהוא רקיע הכולל דהיינו של הבינה, והוא מפרש אותו על המלכות.
השמים איהו האי רקיע, בגיני כך יהי מארת חסר ו' מאי טעמא דהא בלא ו' מותא הוא בעלמא: השמים אומר הכתוב, הוא המאיר להרקיע הזה, שז"א נקרא שמים, והוא מאיר אל המלכות, שהיא הרקיע שאינו מאיר. משום זה כתוב יהי מארת בחוסר ו', שיורה שאין בה הארת השמים הנק' ו', וכשהוא בלי ו', נמשך ממנה המות לעולם. ואח"כ כתוב השמים להאיר על הארץ, שהשמים ה"ס ו' שהוא ז"א, והוא המאיר אל הנוקבא הנקראת ארץ.