פירוש הסולם
שצב)
מסטרא דאילנא דחיי וכו': מצד עץ החיים, שהוא קו אמצעי, יוצאים, באו"א, אלו המתיחדים ביחוד על ידי קשר, דהיינו שיוצאים ג' קוין באו"א ביחוד אחד, על ידי הקשר דמסך דחירק
(כנ"ל דף קכ"ז ד"ה ביאור) שהעלה שם יעקב בסוד מ"ן. ג' קוין קדושים אלו מתמלאים תמיד מטל השמים, כלומר, אע"פ שיש שם כל ג' קוין כאחד, מ"מ אינו שולט בהם השמאל כלום, ורק הימין שולט על כולם, שה"ס חסדים מכוסים, המכונים טל השמים, משום שאין גילוי לשמאל רק בנוקבא בלבדה. וז"ס בחינה א) דקו אמצעי. השם אלקים, דהיינו הנוקבא, מתתקן בהם, דהיינו במוחין דאו"א, וזוהי בחינה ב' דקו אמצעי. בארבע רוחות העולם, שהיא הנוקבא, נעשו המוחין לעמודים של הכסא, שה"ס הנוקבא המכונה כסא. כלומר, לד' רגלים של הכסא, שהם ד' המלאכים מיכאל גבריאל אוריאל רפאל. וזהו בחינה ג') דקו אמצעי. ונתבארו ג' הבחינות, שהם או"א, ונוקבא, ומלאכים. גם מבחינת הקו האמצעי.
כלהו מרגליטין שייפין וכו': כולם, כל ג' הבחינות הנ"ל, שהם, מרגליות, אברים, ועמודים, אינם נפרדים לעולם מן השם הזה אלקים, שהוא הנוקבא. והם הקשורים של יעקב, שבחר לחלקו ונתקשרו בשם הזה, שהוא הנוקבא. וכולם יצאו ביעקב.
פירוש. כל ג' הבחינות הנ"ל, שהן: מקור יציאתם באו"א, וביאתם אל הנוקבא, והתפשטותם במלאכים, מתחברות בהנוקבא, ומכונות אצלה,
מרגליטין שייפין וסמכין. כי נה"י דאו"א מתלבשים בנוקבא עם המוחין שלהם, שנה"י הללו ה"ס אמא אוזיפת לברתא מאנהא,
(כנ"ל בהקסה"ז דף כ"ו ד"ה ואמא) ע"ש. והם מכונים
מרגלית, שהוא מלשון ותגל
מרגלותיו. כי נה"י מכונים רגלים. ואז כשמתפשטים בה המוחין הללו, היא מכונית
כסא. והמלאכים המתפשטים ממנה נעשו ד' רגלי הכסא כנ"ל, והמוחין המתפשטים בנוקבא עצמה נקראים
שייפין, כלומר איברים וחלקים של הכסא עצמו. והמתפשטים אל המלאכים מכונים
סמכין, שהם סומכים את הכסא ואינם הכסא עצמו. ונתבאר חיבור ג' הבחינות ביחד בתוך הנוקבא. ואומר
כלהו נפקו ביעקב, כלומר אע"פ שאמרנו שהנוקבא מקבלת ג' הבחינות הללו מאו"א, אינה מקבלתם ישר מאו"א, אלא הם יוצאים מקודם ביעקב, שהוא ז"א, והנוקבא מקבלתם מיעקב.
