זהר

שצב) תרין אינון דאתגזרו משמשיא מלעילא, ותרין אינון דאתגזרו מלרע. מנ"ל, דכתיב עושה מלאכיו רוחות, הא רוח. משרתיו אש לוהט, הא אש. יסד ארץ על מכוניה, כמשמעו. תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים, הא מים. כלהו מתחברן דא עם דא, רוח אש עפר מים. א"ר פנחס, אע"ג דמתהפכי, לית לן בה, ושפיר קאמר רבי יהודה.

פירוש הסולם

שצב) תרין אינון דאתגזרו וכו': שנים הם שנחצבו מהמשרתים שמלמעלה. ושנים הם שנחצבו מלמטה. מאין לנו. שכתוב, עושה מלאכיו רוחות, הנה רוח. משרתיו אש לוהט, הנה אש. יסד ארץ על מכוניה, הוא כמשמעו, כי ארץ היא עפר. תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים, הנה מים. כולם מתחברים זה עם זה, רוח אש עפר מים. א"ר פנחס, אע"פ שסדרם נהפך, שרוח הוא מקודם ואח"כ אש, אין לנו בזה, שאינו משנה כלום, ויפה אמר ר' יהודה. שהם כתובים בתורה. כלומר בכתובים.