זהר

שצב) תא חזי, בשעתא דסליק משה גו עננא יקירא, עאל ביני קדישין. פגע ביה חד מלאכא בשלהובי נורא, בעיינין מלהטן, וגדפוי מוקדן, בעא לשאפא ליה בגוויה. וההוא מלאכא קמוא״ל שמיה, כדין אדכר משה חד שמא קדישא, דהוה גליף בתריסר אתוון, ואזדעזע ואתרגש, עד דסליק משה בינייהו. וכן לכל חד וחד, זכאה חולקיה והא אוקימנא מלי.

פירוש הסולם

שצב) ת״ח בשעתא דסליק וכו׳: בוא וראה, בשעה שעלה משה תוך הענן, נכנס בין מלאכים הקדושים. פגע בו מלאך אחד בשלהבת אש, בעינים לוהטות, וכנפיו שורפות, ורצה לבלוע אותו לתוכו. קמואל שמו. אז הזכיר משה שם אחד קדוש, שהיה חקוק בי״ב אותיות, ונזדעזע ונתרגש. עד שעלה משה ביניהם. וכן לכל אחד ואחד. אשרי חלקו. וכבר העמדנו הדברים לעיל (בשלח אות רצ״ח. וע״ש בהסולם פירוש הדברים).