זהר

שצא) אינון חייביא דאזלין עקימין בארחי אורייתא, מה כתיב בהו. הוי משכימי בבקר שכר ירדפו. וע"ד רוצה יי' את יראיו את המיחלים לחסדו. לחסדו דייקא. ובהא אשתמודען אינון בני מהימנותא בכל יומא ויומא, הדא הוא דכתיב, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו. יום ביומו קאמר, ולא דבר יום ליום אחר.

פירוש הסולם

שצא) אינון חייביא דאזלין וכו': אלו הרשעים ההולכים עקלקלות בדרכי התורה, מה כתוב בהם, הוי משכימי בבוקר שכר ירדופו. וע"ז, רוצה ה' את יראיו המיחלים לחסדו. לחסדו, הוא בדיוק. ובזה ניכרים אלו בני האמונה בכל יום ויום. ז"ש ויצאו העם ולקטו דבר יום ביומו, יום ביומו אמר, ולא דבר יום ליום אחר.