זהר

שצא) ההוא חרבא מלהטא, היא חרבא סומקא, דכתיב חרב ליי' מלאה דם, ההוא חרבא, דתליא ביה הפוכא, אינון דמהפכי לכמה גוונין, הוא נשיין, הוא גוברין, בסטרין סגיאין, מתפרשין גוונין אחרנין לכמה דרגין.

פירוש הסולם

שצא) ההוא חרבא מלהטא וכו': החרב הלוהטת ההיא, היא חרב אדומה, משום שדינים אלו נמשכים בה מקו שמאל דבינה שהיא אדום. שכתוב עליה,​ חרב לה' מלאה דם. בחרב ההיא תלויה ההתהפכות, דהיינו אלו המלאכים המתהפכים לכמה אופנים, פעם הם נשים פעם הם גברים. ובבחינה זו מתפרשות בחינות אחרות לכמה מדרגות. כי יש עוד ב' בחינות המכונים עירין ורוחין בנשים, וכן ב' בחינות עירין ורוחין בגברים. וענין התהפכות הזו כבר נתבאר לעיל (בזהר בראשית ב' דף ע"ז מן אות ק"ט עד אות קכ"ב, ובהסולם שם) ואין להכפיל דברים.
ביאור הדברים. כי הוקשה לו בפירוש הכתוב שלפנינו, א) שאומר ויעקב הלך לדרכו, שאיני יודע לאיזה דרך. ב) כאשר ראם, הוא מיותר, כיון שפגעו בו ודאי ראה אותם. ג) למה בפגיעה נאמר מלאכי אלקים ובקריאת שם מחנה אלקים. ועוד דקדוקים יש בו. ולהלן מבאר הכתוב, אשר ויעקב הלך לדרכו, הוא להמשכת מוחין מאו"א אל הנוקבא. ובתחילה, כשהמשיך הקו השמאלי באו"א, נתגלו מלאכי הדין בנוקבא, שעליהם נאמר ויפגעו בו מלאכי אלקים. ויעקב נתעורר לשמור הנוקבא מדינים אלו, ואז נאמר, ויאמר יעקב כאשר ראם, שפירושו, כשגילה בהם הראיה, על ידי המשכת קו אמצעי המיחד ב' הקוין ימין ושמאל זב"ז, אמר אז, מחנה אלקים זה, מחנה פירושו שקשר את ד' הבחינות שבמלאכים למחנה אחד. ואח"כ נעשו סמכין לנוקבא בד' זויות שלה, ואז ויקרא שם המקום ההוא, דהיינו שם הנוקבא הנקראת מקום, קרא אותה עתה מחנים, כי מחנה אלקים נתפשטה לד' מחנות, בד' זויות שלה. ולפיכך הוצרך לבאר תחילה, מקום יציאת המוחין שהם מאו"א, ושמאו"א מקבלת הנוקבא, ומן הנוקבא מתפשטים המלאכים. והוצרך לבאר אלו ג' הבחינות בשליטת השמאל שזהו שמבאר כאן. א) סוד תוקפי דהורמני זקיפין מלעילא, שהם מוחין דשמאל שבאו"א. ב) שמהם נמשך להט החרב שה"ס הנוקבא במוחין דשמאל, ג) דתליא ביה הפוכא אינון דמהפכי לכמה גוונין, שהם המלאכים הנמשכים מנוקבא. ואחר זה להלן, מבאר אותם ג' בחינות דקו אמצעי. ומהם בא לביאור הכתוב בדרך הנ"ל. כמ"ש לפנינו.