זהר

שפ) תא חזי, כתיב זכור יי' לבני אדום את יום ירושלם האומרים ערו ערו עד היסוד בה. ועל דא זמין קודשא בריך הוא למבני יסודי ירושלם, מיסודין אחרנין, דישלטון על כלא. ומאן אינון. ספירין. דכתיב, ויסדתיך בספירים, דאלין אינון יסודין, וסמכין תקיפין ועלאין, דלית להו חלישו כקדמאי. מאי טעמא. בגין דאבנין קדמאין מאינון יסודי, יכילו שאר עמין למשלט עלייהו. מאי טעמא. בגין דלית בהו נהירו עלאה, כדקא יאות. אבל אלין, יהון נהירין מגו נהירו עלאה, ומשקעאן גו תהומי, דלא יכלין לשלטאה עלייהו. ואלין אינון ספירין, דינהרון לעילא ותתא. בגין דבההוא זמנא, יתוסף נהירו עלאה, לעילא ותתא.

פירוש הסולם

שפ) ת"ח כתיב, זכור ה' וגו': בוא וראה, כתוב זכור ה' לבני אדום את יום ירושלים האומרים ערו ערו עד היסוד בה. ועל כן, עתיד הקב"ה לבנות את יסודות ירושלים מיסודות אחרים, שישלטו על הכל. ומי הם. הם ספירים. שכתוב, ויסדתיך בספירים. שאלו הם יסודות ואדנים תקיפים ועליונים שאין בהם חולשה כמו בראשונים. מהו הטעם. הוא כי אבנים הראשונות שבאלו היסודות, יכלו שאר העמים לשלוט עליהן מהו הטעם. משום שאין בהם הארה עליונה כראוי. כי הארתן אינה שלהן אלא נמשכת להן מבינה, (כנ"ל אות רס"א) אבל אלו יהיו מאירים מהארה עליונה, דהיינו שיאירו מחמת עצמם, ולא יהיו צריכים לשיתוף הבינה, (כנ"ל אות רס"א) וההארה נשקעת בתוך תהומות, שהם המסכים, שלא יוכלו העמים לשלוט עליהם. ואלו הם ספירים שיאירו למעלה ולמטה. משום שבזמן ההוא תתוסף הארה עליונה למעלה ולמטה.