זהר

שפ) תא חזי, לבן אזל ביומא חד, ארח שבעה ימים דאזל יעקב, בגין לאעקרא ליה מן עלמא. חד, על דאזל. וחד, על אינון תרפים. ואע"ג דרחל איהי עבדת, לאעקרא ליה לאבוה מבתר ע"ז, אתענשת, דלא רביאת ליה לבנימן, ולא קיימא בהדיה שעתא חדא, בגין צערא דאבוה, אע"ג דאתכוונת לטב.

פירוש הסולם

שפ) תא חזי לבן וכו': בוא וראה, לבן הלך ביום אחד, דרך שבעה ימים שהלך יעקב, כדי לעקור אותו מן העולם: א', משום שהלך ממנו, וא', על התרפים שגנבו ממנו. ואף על פי שרחל עשתה זה, כדי לעקור את אביה מעבודה זרה, מכל מקום נענשה, שלא גידלה את בנימין, ולא היתה עמו, אפילו שעה אחת, בעולם, משום הצער של אביה, ואף על פי שנתכוונה לטוב.