זהר

שפט) רשע חייבא דבלעם, עינא דיליה, הוה בהפוכא מעינא דדוד עינא דדוד הוה מרקמא מכל זיני גוונין, לא הוה עינא בעלמא שפירא למחזי, כעינא דדוד. כל גוונין דעלמא מנצצן ביה, וכלא ברחימו למאן דדחיל חטאה, דכתיב יראיך יראוני וישמחו. חדאן כד חמאן לי. וכל אינון חייבין דחלין מקמיה.

פירוש הסולם

שפט) רשע חייבא דבלעב וכו': בלעם הרשע הפושע, העין שלו היתרי בהיפוך מעינו של דוד, עינו של דוד היתה מרוקמת בכל מיני צבעים, לא היתה. עין בעולם יפת מראה כעינו של דוד. כל הצבעים שבעולם היו נוצצים בה, והכל באהבה למי שהוא ירא חטא, שכתוב, יראיך יראוני וישמחו. שהיו שמחים כשרואים אותו, וכל אלו הרשעים היו יראים מפניו.