זהר

שפט) ועוד שנוי מקום, לתקנא ביתא בשבתא תוספת מבחול. ועוד שנוי מעשה, אם הוא עציב בחולא. דיהא חדי בשבתא. ואם אית ליה קטטה בחולא עם בר נש, או עם אתתיה, דיהא ליה שלמא עמה בשבתא. ובדא לית רשו לקרבא לסם המות חללה, ולבעלה דאיהו אל אחר חלול שבת. ובגין דא אמרו קדמאי, אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה, מיד הוו נגאלין.

פירוש מעלות הסולם

שפט) ועוד שינוי מקום וכו׳: ועוד יש שינוי מקום, היינו לתקן את ביתו ולכבדו קודם השבת, שיהיה נקי ומתוקן יותר מבחול, וזה שינוי מקום כי ביתו הוא מקומו. ועוד יש שינוי מעשה, אם בחול הוא בעצבות, שיהיה בשבת שמח. ואם יש לו מחלוקת בחול עם איזה אדם, או עם אשתו, בשבת יהיה לו שלום עמה. ובזה אין רשות אל הנקבה של הקליפה הנקראת סם המות חללה, ולבעלה הנקרא אל אחר חלול שבת לקרב אליו. ומשום זה אמרו הראשונים אם ישראל היו מקיימים שבת אחת כהלכתה, מיד היו נגאלים.
עיין במסכת שבת (קיח:) כתוב אמר רב יהודה אמר רב אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון, שנאמר ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט, וכתיב בתריה ויבא עמלק. אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים. שנאמר כה אמר ה׳ לסריסים אשר ישמרו את שבתותי, וכתיב בתריה והביאותים אל הר קדשי וגו'. ובזהר חדש פרשת וישב מבואר כי יוסף הצדיק ה״ס יסוד, ונקרא שבת, וכולל יסוד ומלכות, שה״ס עטרת היסוד. ולכן יוסף הצדיק נקרא שבת קדמאה, ושבת אחת, וכולל שתי שבתות שהם יסוד ומלכות. (עיי״ש בסולם מאמר מכירת יוסף).