זהר

שפח) ת"ח, בקדמיתא כתיב מה לך פה אליהו וגו'. וכתיב קנא קנאתי לה' כי עזבו בריתך בני ישראל וגו'. א"ל, חייך בכל אתר דהאי רשימא קדישא, ירשמון ליה בני בבשרהון, אנת תזדמן תמן, ופומא דאסהיד דישראל עזבו, הוא יסהיד דישראל מקיימין האי קיימא. והא תנינן, על מה אתענש אליהו קמי קב"ה, על דאמר דלטורא על בנוי.

פירוש הסולם

שפח) תא חזי בקדמיתא וכו': בוא וראה בתחילה כתוב ​מה לך פה אליהו וגו', וכתוב קנא קנאתי לה' וגו' כי עזבו בריתך וגו'. אמר לו, הקב"ה לאליהו חייך, בכל מקום שירשמו בני רשימה קדושה הזו בבשרם, אתה תזדמן שם. והפה שהעיד שישראל עזבו ברית, הוא יעיד שישראל מקיימים הברית. והנה למדנו על מה נענש אליהו לפני הקב"ה, משום שאמר דברי האשמה על בניו. כי אמר, כי עזבו בריתך בני ישראל. (וביאור הדברים תמצא שם דף ר"י אות רכ"ה).