זהר

שפז) רבי יוסי אמר טיפסא דשיקלא באמצעיתא קיימא, וסימן במדה במשקל וגו'. משקל לישן דקיימא באמצעיתא, ורזא דא שקל הקדש כתיב, ומאזנים ביה קיימן ואתקלו, מאן מאזנים, כד"א מאזני צדק, וכלהו קיימין במשקל, בשקל הקדש. רבי יהודה אמר בשקל הקדש, דא רוח הקדש.

פירוש הסולם

שפז) רי"א טיפסא דשיקלא באמצעיתא קיימא וסימן במדה במשקל וגו' משקל לישן דקיימא באמצעיתא רי"א הלשון של המשקל עומד באמצע, והסימן הוא הכתוב במדה ובמשקל וגו'. משקל, פירושו שהלשון של המאזנים עומד באמצע כי אז המשקל צדק ורזא דא שקל הקדש כתיב ומאזנים ביה קיימן ואתקלו, וז"ס שכתוב ​שקל הקודש, והמאזנים עומדים בו, בלישן דקיימא באמצעיתא. ונשקלים המוחין, וע"כ נקראים שקל הקדש. מאן מאזנים כד"א מאזני צדק, שואל, מהו מאזנים, שאתה אומר שבו שוקלים המוחין. ואומר, שהוא כמ"ש ​מאזני צדק, דהיינו שהצדק נשקל בה' וכלהו קיימין במשקל בשקל הקדש, וכל המוחין עומדים במשקל בשקל הקודש.
ביאור הדברים, כי כל המוחין יוצאים ומתגלים, בסוד המאזנים והמשקל, שה"ס ג' נקודות חולם שורק חירק, שאותיות מ"י ה"ס חולם וכף ימנית חסדים, ואותיות אל"ה ה"ס שורק וכף שמאלית והארת חכמה ומטרם שנגלה קומת החסדים בסוד נקודת החירק, נמצאות ב' כפות המאזנים במחלוקת, שפעם מתגבר הימין וכף החסדים עולה, וכף החכמה יורדת, ופעם מתגבר השמאל, וכף החכמה עולה, וכף החסדים יורדת, (כמ"ש לעיל דף רס"ד אות שכ"א בד"ה באצבען עש"ה) וזה נמשך עד שנתגלה קו האמצעי, שה"ס החסדים, בסוד המסך דנקודת החירק, ואז נעשה הכרעה, שהחכמה מתלבשת בחסדים, וחסדים בחכמה, ומאירים שניהם ביחד, כמ"ש שם באורך, ולפיכך נבחנת קומה זו דנקודת החירק בסוד לישן דקיימא באמצעיתא כי בעת שהלשון של המאזנים עומד באמצע, נעשה צדקת המשקל, וב' כפות המאזנים עומדות זו מול זו, בשוה, ובדרך זה יוצאים כל המוחין, (כנ"ל דף נ"ב) שאומר דהא לית זרעא דאזדרע בר ברזא דא עש"ה.
ומביא זה רבי יוסי כדי לחלוק על רבי יהודה, שאומר ודסליק נחית ודנחית סליק, אשר ע"י קו האמצעי המכריע ביניהם, נמצא הארת חסדים מתפשטת למטה, ולא הארת חכמה, ומסוד שקל הקדש הנאמר על המוחין משמע שב' כפות המאזנים מאירים בשוה, בסוד לישן דקיימא באמצעיתא ואין כף הימנית מתגברת יותר על כף השמאלית.