פירוש הסולם
שפז)
בגין דבגיניה וכו': משום שבשביל יעקב והשבטים, הם מושקים ממימי הים הגדול, שהוא השפע של הנוקבא בגדלות המכונה אז
הים הגדול. וע"כ התחננו אליו שימשיך להם השפע הזה. ולא עוד אלא מתחילה ראה אותם בלילה ובחלום שכתוב
ויחלום וגו' והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, ועתה ראה אותם בראות העין וביום, וזהו שכתוב,
ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה וגו'.
פירוש. שהוקשה לו, כי למעלה כתוב ויפגע במקום, וכאן כתוב ויפגעו בו, ובשניהם כתוב הפגיעה, שפירושו פיוסא, דהיינו המשכת הארת השמאל בתחילת הזווג
(כמ"ש לעיל בראשית ב' דף קל"ו ד"ה פנימיות, עש"ה) וא"כ מהו ההפרש ביניהם, ששם היה יעקב שה"ס ז"א, המפייס את הנוקבא, וכאן היו מלאכי הנוקבא מפייסים אותו. ולבאר את זה, מביא תחילה הכתוב זכר ונקבה בראם, ומבארו, שיש ב' בחינות זווגים א' פנימית וא' חיצונית. ומחלק עם זה, אשר הכתוב ויפגע במקום ה"ס הארת השמאל מבחינת חיצוניות,
וז"ש כלחודוי הוה דלא אנסיב, כלומר שהנוקבא עוד לא היתה מתוקנת לו פנים בפנים,
מה כתיב ויפגע במקום, שהוא היה צריך לפייס הנוקבא, דהיינו להמשיך לה בזווג מהארת הקו השמאלי,
ולא אתיבו ליה אלא בחלמא, דהיינו בחינת חצוניות, כי חלום ה"ס חצוניות, (כנ"ל דף כ"ו ד"ה חצוניות)
השתא דאנסיב, כלומר, שהנוקבא נתקנה לו פנים בפנים,
ויפגעו בו, אינון אהדרו למפגע ביה, כי אחר שהנוקבא היא בגדלות אינו צריך עוד להמשיך לה מקו שמאל, אלא שמשפיע לה חסדים מימין בלבד, ובענין הארת השמאל הוא להיפך, כי היות שהנוקבא כבר מתוקנת בסוד חכמה תתאה, אז המלאכים שלה משפיעים עליו מהארת השמאל שהסו"ה ויפגעו בו מלאכי אלקים, כנ"ל.
וז"ש
בגין דבגיניה דיעקב ובאינון שבטין, דהיינו בכח שיעקב כבר היה נשוי לאשה ומתוקן בי"ב שבטים, שה"ס פנים בפנים,
אתשקיין אינון ממיא דימא רבא, שכבר היו שתוים מהארת החכמה שבשמאל, המכונה הים הגדול, וע"כ
ויפגעו בו, שהם השפיעו אליו מהארת השמאל. וז"ש
ולא עוד אלא בקדמיתא בלילה בחלמא, כי מתחילה, כשיעקב היה צריך לפייסה ולהמשיך לה מהארת קו שמאל, היה זה בלתי אפשרי אלא בלילה, כי בעת הארת השמאל בלי ימין נעשה אז חשך ולילה, (
כנ"ל בראשית ב' דף קל"ז ד"ה וילן שם) השתא בחיזו דעינא וביממא, כי עתה אין צריך להשפיע לה עוד מן השמאל אלא מימין, שה"ס הארת החסדים, שזמן השפעתו הוא ביום.