זהר

שפז) אם זכאין לנטרא שבת, צריך לשנויי ליה מיומין דחולא, בלבושין ומיכלין, דאינון ענג שבת. דאם הוה רגיל למיכל ב׳ סעודות ביומא דחולא, בשבת יאכל ג׳. דכתיב ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה, ובכלא צריך למעבד בשבת תוספת, דאם הוה רגיל למיכל ביומא דחולא נהמא וחמרא. יוסיף בשבת בשרא, דא תוספת שבת.

פירוש מעלות הסולם

שפז) אם זכאין לנטרא וכו׳: אם זוכים לשמור את השבת, צריכים לשנות אותו מימי החול בהמלבושים, שלא יהיו המלבושים של שבת כהמלבושים של חול (שבת קיג.) ובמאכלים, שהם ענג שבת, שאם היה רגיל לאכל בימות החול ב׳ סעודות ליום, יאכל בשבת ג׳ סעודות, שכתוב ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה׳ היום לא תמצאוהו בשדה, ג׳ היום למנין שלש סעודות בא (רש״י שבת קיז:) ועיין מדרש הנעלם ז״ח פרשת אחרי (אות סג—ב) ובכל סעודה של שבת, צריכים לעשות תוספת, נגד הנשמה היתרה, שאם היה רגיל לאכול בימות החול לחם ויין, יוסיף בסעודת שבת גם בשר, זה תוספת שבת.