זהר

שפו) ואי תימא, ההוא בלע איהו לזמן ידיעא וקציב כישראל, לאו הכי. כתיב לנצח, מאי לנצח. לדרי דרין. ולאו כישראל, ולאו כההוא זמנא דאוקים משה ית משכנא. אלא לנצח לעלמין.

פירוש הסולם

שפו) ואי תימא ההוא וכו': ואם תאמר בלע ההוא, הוא לזמן ידוע וקצוב כמו שישראל היו בגלות זמן קצוב. אינו כן. כי כתוב לנצח. מהו לנצח. הוא לדורי דורות, ולא כישראל, ולא כזמן ההוא שהקים משה את המשכן שהיה נמשך רק זמן קצוב, אלא לנצח, לעולם.