זהר

שפו) תא חזי, כד נפק יעקב למיהך לחרן, בלחודוי הוה, דלא אינסיב, מה כתיב ויפגע במקום וגו', ולא אתיבו ליה, אלא בחלמא, השתא דאנסיב, והוה אתי בכלהו שבטין, כביכול משריין עלאין, פגעין ביה, ואתחננו ליה, דכתיב ויפגעו בו, אינון אהדרו למפגע ביה. בקדמיתא איהו ויפגע במקום, השתא אינון ויפגעו בו.

פירוש הסולם

שפו) תא חזי, כד נפק וכו': בוא וראה, כאשר יצא יעקב ללכת לחרן, היה אז בלבדו, שעוד לא נשא אשה. מה כתוב,​ ויפגע במקום וגו'. ולא ענו לו אלא בחלום. ועתה שכבר נשא אשה, ובא בכל השבטים, כביכול, מחנות העליונים פגעו בו, והתחננו אליו, שכתוב, ​ויפגעו בו, שחזרו הם לפגוע בו, דהיינו להתחנן אליו, מתחילה התחנן הוא, שכתוב ויפגע במקום. עתה התחננו הם. שכתוב ויפגעו בו.