זהר

שפה) אמר רבי חייא, כתיב עושה ארץ בכחו, מאי עושה ארץ, דא קב"ה לעילא, בכחו, דא צדיק, מכין תבל בחכמתו, תבל דא ארץ דלתתא, בחכמתו דא צדק, דכתיב והוא ישפוט תבל בצדק, עושה ארץ, דא קב"ה, דהוא מתקין ארעא, ומתקין ארחוי, ובמה בכחו כדקאמרן.

פירוש הסולם

שפה) אר"ח כתיב עושה ארץ בכחו מאי עושה ארץ. דא קב"ה לעילא בכחו דא צדיק: אר"ח כתוב ​עושה ארץ בכחו ושואל, עושה ארץ מה פירושו, ואומר זה הקב"ה למעלה. כלומר שהקב"ה עושה את הנוקבא, הנקראת ארץ, מהזווג זו"ן שמחזה ולמעלה, שמשם מושפעים חסדים מכוסים. בכחו זה צדיק דהיינו יסוד הו"א, שעל ידי היסוד שלו הוא משפיע החסדים להנוקבא. מכין תבל בחכמתו תבל דא ארץ דלתתא. בחכמתו דא צדק דכתיב והוא וגו' מכין תבל בחכמתו תבל פירושו ארץ שלמטה. כלומר בזווג זו"ן שמחזה ולמטה, ששם מתגלה הארת החכמה, נקראת הנוקבא בשם תבל. שהקב"ה מכין אותה. בחכמתו זה צדק, דכתיב והוא ישפוט תבל בצדק. פי' בהזווג להמשכת הארת החכמה נקרא הנוקבא בשם צדק וז"א בשם משפט. וז"ש בחכמתו דא צדק דהיינו להכין הנוקבא שתהיה בסוד צדק, ע"י הזווג צדק ומשפט דכתיב והוא ישפוט וגו'. ומבאר הכתובים בסוד הזווגים דצדיק וצדק, שהכתוב עושה ארץ בכחו מבאר על זווג דצדיק, כי בכחו דא צדיק, שה"ס הזווג להשפעת חסדים והכתוב מכין תבל בחכמתו מבאר על זווג הנק' צדק, כי בחכמתו דא צדק אמנם זווג זה דצדק הוא רק להכנה בלבד, כלומר הוא חכמה בלי חסדים, והנוקבא אינה יכולה לקבל חכמה בלי חסדים, וע"כ צריכה עוד להשתלם ע"י זווג דצדיק, שהוא לקבלת חסדים וע"כ אומר הכתוב מכין תבל בחכמתו, שהוא רק להכנה בלבד, עושה ארץ דא קב"ה דהוא מתקין ארעא ומתקין ארחוי ובמאי בכחו כדקאמרן. עושה ארץ זח הקב"ה שמתקן הארץ, ומתקן דרכיה, ובמה מתקן אותה, היינו בכחו, כמו שאמרנו. פירוש, לעיל ביאר את הכתוב עושה ארץ מבחינת העושה, ואומר דא קב"ה לעילא דהיינו שעושה הארץ על ידי הזווג שמחזה ולמעלה. וכאן מבאר את הכתוב עשה ארץ מבחינת המעשה, ואומר ע"כ דא קב"ה דהוא מתקין ארעא וכו' כלומר שהמעשה הוא בחינת תקון שתוכל להאיר עם החכמה שקבלה, והיינו על ידי השפעת החסדים מהזווג שמחזה ולמעלה כנ"ל.