זהר

שפה) וע"ד כד חמא יעקב לירבעם בן נבט דעבד כו"ם, ואמר אלה אלהיך, אדזעזע, ואמר מי אלה, כד בעא לבתר לברכא לון, בריך ליה לשכינתא בקדמיתא, ולבתר בריך לבנוי, כיון דבריך לקב"ה בקדמיתא, לבתר מההוא אתר דבריך בקדמיתא, בריך לון, הה"ד המלאך הגואל אותי מכל רע וגו'.

פירוש הסולם

שפה) ועל דא כד וכו': וע"כ כשראה יעקב ברוח הקדש את ירבעם בו נבט שעבד ע"ז, ואמר אלה אלהיך ישראל נזדעזע ואמר מי אלה. כשרצה אח"כ לברך אותם בירך את השכינה תחילה ואח"כ בירך את בניו. כיון שבירך את הקב"ה בתחילה, אח"כ ממקום זה שבירך בתחילה, בירך אותם, זהו שכתוב ​המלאך הגואל וכו'. דהיינו שהשכינה הנקראת מלאך תברך אותם, שעם זה היה בטוח שברכתו לא תגיע לירבעם וחביריו.