זהר

שפד) אשר זרעו בו על הארץ, זרעו בו, זרע בו, מבעי ליה, מאי זרעו בו, אלא זרע וא"ו בו. על הארץ, הכי הוא ודאי, דהא ההוא זרעא אשדי על ארעא. זכאה חולקיהון דישראל, דאינון קדישין ודמיין לקדישין. וע"ד ודאי כתיב ועמך כלם צדיקים, כלם צדיקים ודאי, דהא מהני נפקו ולהני דמיין. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי.

פירוש הסולם

שפד) אשר זרעו בו על הארץ זרעו בו זרע בו מבעי ליה מאי זרעו בו: כתיב ​אשר זרעו בו על הארץ, ושואל כתוב זרעו בו, היה צריך לכתוב זרע בו בלי ו', למה כתוב זרעו בו עם ו'. ומשיב, אלא זרע וא"ו בו. אלא זרע ז"א, הנקרא וא"ו, בו. על הארץ הכי הוא ודאי דהא ההוא זרעא אשדי על ארעא, כתוב על הארץ ודאי כן הוא, כי ז"א משפיע אותו הזרע על הארץ, דהיינו הנוקבא הנקראת ארץ.
זכאה חולקיהון דישראל דאינון קדישין ודמיין לקדישין: אשרי חלקם של ישראל שהם קדושים ודומים לקדושים. דהיינו שמקבלים מוחין מזו"ן ודומים אליהם כנ"ל, ועל דא ודאי כתיב ועמך כלם צדיקים, כלם צדיקים ודאי דהא מהני נפקו ולהני דמיין וע"כ כתוב ​ועמך כלם צדיקים כי ודאי הם צדיקים. שהרי נשמותיהם יוצאים מצדיקים, שהם יסודות דזו"ן, וע"כ הם דומים להם. זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי אשריהם בעולם הזה ובעולם הבא.