זהר

שפד) תא חזי, כתיב תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו דאתכסיא סיהרא, דהא כדין, שלטא האי חיויא בישא, ויכיל לנזקא עלמא, וכד מתערי רחמי, סלקא סיהרא, ואתעברת מתמן, ואיהו אתערבב, ולא יכיל לשלטאה, ואתעבר, דלא יתקרב תמן, ועל דא, ביום ר"ה, בעי לערבבא ליה, כמאן דאתער משנתיה, ולא ידע כלום.

פירוש הסולם

שפד) תא חזי כתיב וכו': ​בוא וראה, ​כתוב, ​תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, בכסה, פירושו שנתכסה הלבנה. דהיינו המלכות כי אז מחמת הארת השמאל, שולט אותו נחש הרע, ויכול להזיק העולם. וכאשר מתעוררים הרחמים על ידי תקיעת שופר, עולה הלבנה ונעברה משם, דהיינו מהארת השמאל מטעם שנתמעטו הג"ר ע"י קול שופר כנ"ל. והשטן נבוך ואינו יכול לשלוט, והוא נעבר מן הלבנה, ואינו קרב עוד שם. כי אחר התמעטות הג"ר דשמאל אין לו עוד מה לינק ממנה או לקטרג כנ"ל. ועל כן ביום ראש השנה, צריכים להומם את השטן, בדומה למצב הנעור משנתו ואינו יודע מאומה.