זהר

שפד) וכדין, אצטבע ההוא רוחא, מגו ההוא נהירו דאור גניז, ונהירו דאשא מלהטא, ואתישבן וקיימא ביה, כדין אצטיירו ביה, ציורא דפני אדם, דכליל כל דיוקנין, והאי איהו גוון דכליל כל גוונין. אנפין דכליל כל אנפין.

פירוש הסולם

שפד) וכדין אצטבע ההוא וכו׳: ואז, אחר שהרוח הכריע וכלל ב׳ הקוין זה בזה, נצטבע אותו הרוח, מתוך אותו אור גנוז, שהוא קו ימין, והאור על אש לוהטת, שהוא קו שמאל, ששניהם נתישבו בו, ונמצאים בו. אז נצטייר בו, ברוח, שהוא קו אמצעי, ציור של פני אדם, הכלול כל הצורות. וזה הוא גוון הכלול כל הגוונים, כי קו אמצעי כלול מב׳ הקוין שהם גוון לבן וגוון אדום. והוא עצמו הוא קו ירוק, פנים הכוללים כל הפנים, כי פני אדם כולל בתוכו פני אריה ופני שור, שהן ימין ושמאל. וכן כולל את פני נשר, שהיא המלכות המתדבקת בו.