זהר

שפד) ובגין דלא יסתכלון בשכינתא דאיהי למערב, דאיהו אחור, שוי לה בימינא. ובגין דא אסור לצלאה למערב, דאיהו אחור, בגין דתמן אלהים אחרים.

פירוש מעלות הסולם

שפד) ובגין דלא יסתכלון וכו׳: ומשום שלא יסתכלו בשכינה שהיא המלכות, כלומר שלא ימשיכו הארתה ממעלה למטה, כי כל המשכת אור נקרא הסתכלות, וכדי שלא תהיה להם האפשרות להמשיך את הארת החכמה שבמלכות שהיא למערב שהוא אחור, שם אותה, בימין, ומשום זה אסור להתפלל ולשום פניו למערב, משום ששם אלהים אחרים נאחזים.
פירוש: נודע שיש ב' מצבים במלכות, (עיין בפתיחה לפירוש הסולם אות פ״ח) שבמצב א׳ היא מקבלת מקו שמאל דבינה בלבד, ואין לה חיבור עם הקו האמצעי ולא היתה יכולה להאיר, בלי חסדים דימין, שאז היה קטרוג הירח, ונתמעטה המלכות ובאה למדרגה תחת ז״א שאז היא מקבלת מז״א הכל, הן חכמה והן חסדים, כי ז״א הוא הקו האמצעי הממעט קו השמאל מג״ר דחכמה ומיחדו עם הימין, וכיון שהארת החכמה נתלבשה בחסדים היא יכולה להאיר. והנה הדבר הזה נשנה בכל זווג וזווג של המלכות עם ז״א שבשעה שהיא מקבלת חכמה מז״א בסוד הכתוב שמאלו תחת לראשי אז מתעורר בה תחלה המצב הא׳ שהוא שמאל בלי ימין, דהיינו טרם שקו האמצעי מיעט את ג״ר דחכמה, אשר אז אפשר להמשיך החכמה ממעלה למטה, שה״ס ג״ר דחכמה, שכל הקליפות חושקות להמשיך אותה, ולפיכך תכף מתקרב סמא״ל וכל אלהים אחרים לינוק ממלכות ולהמשיך החכמה ממעלה למטה. וזה אומרו (באות שפ״ג) ואתקרי שדרה אחור מסטרא דסיהרא, כי מצד המלכות שנקראת סיהרא, שבמצב הא׳ היא מקבלת מקו שמאל דבינה בלבד ואין לה חיבור עם הקו האמצעי, ואז היא נקראת אחור כי היא עומדת באחור ז״א ומקבלת מבינה חכמה בלי חסדים ואי אפשר להחכמה שלה להאיר בלי חסדים דימין, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא שהוא ז״א המקבל מקו ימין דבינה אתקרי קדם. וכו׳ ובגלותא דהיינו בעת הקטנות המקבלת חכמה דשמאל לבד נאמר בה השיב אחור ימינו מפני אויב מאי אויב דא סמא״ל וכו׳ כי אז אפשר להם להמשיך החכמה ממעלה למטה שה״ס ג״ר דחכמה שסמא״ל וכל אלהים אחרים עומדים שם לינוק ולהמשיך ממלכות את הארת הג״ר דחכמה ממעלה למטה. ובגין דלא יסתכלון בשכינתא וכו׳ השיב אחור ימינו שהשיב את המלכות מאחוריו לימינו ע״י הארת הקו האמצעי שמיעט את החכמה מג״ר לו״ק, וו״ק דחכמה נתלבשו בחסדים דימין ויכולה להאיר, דהיינו שהחזירה למצב הב׳. ובגין דא אסור לצלאה למערב, וכו׳ דהיינו להתפלל להמשכת המוחין דג״ר דשמאל שהם נקראים מערב ונקראים אחור, שכל הקליפות חושקות להמשיך ולינוק מהארת ג״ר אלו ממעלה למטה.