זהר

שפג) וההוא מקטרגא אערבב, דחשיב לשלטאה בדינא, ולקטרגא בעלמא, וחמי דמתערי רחמי, כדין אערבב, ואתשש חיליה, ולא יכיל למעבד מדי, וקב"ה דאין עלמא ברחמי, דאי תימא דדינא אתעביד, לאו הכי, אלא אתחברו רחמי בדינא, ועלמא אתדן ברחמי.

פירוש הסולם

שפג) וההוא מקטרגא אערבב וכו': ​והמקטרג נבוך, שחשב לשלוט בדין ולקטרג בעולם. כלומר, שלא עלה על דעתו, שג"ר דשמאל יתמעטו פעם, ויתעלם שליטתו וקטרוגו, ורואה שהרחמים מתעוררים, והוא נבוך, וכחו רפה, ואינו יכול לעשות מאומה, והקב"ה דן את העולם ברחמים. ואם תאמר שדין נעשה, דהיינו במה שנתמעטו הג"ר דקו שמאל ע"י קול שופר כנ"ל, אינו כן. אלא שנתחברו רחמים בדין, והעולם נדון ברחמים. פירוש, כי בעלית קול שופר מלמטה, שה"ס העלאת מ"ן דמסך דחירק, יצאה קומת חסדים, שה"ס קו אמצעי, על המסך (כנ"ל באות שפ"ב ד"ה וההוא) שהוא נקרא יעקב והוא רחמים, והעולם מקבל הרחמים מן קו אמצעי. ולפיכך אין התמעטות ג"ר דשמאל נחשב לדין. כי זולת זה, לא היו מתגלים הרחמים בעולם.