זהר

שפג) גוון אור גניז, אחיד נהיר ונציץ בנציצו, והאי אור אחיד ותפיס ואעיל לגביה נהירו דאשא מלהטא, ושלהובי נורא, אלין תרין לא מתישבן כחדא. ומגו מרגלא דלא אתגלייא כלל, נפקא רוחא דבוסמא, כלילא בתריסר בוסמין עילאין, ומגו ההוא סליקו דאינון תרין דלא מתישבן כחדא, אחיד בהו ההוא רוחא, ומתישבן בדוכתיהו.

פירוש הסולם

שפג) גוון אור גנוז וכו׳: ומפרש את ג׳ הקוין ביתר ביאור. גוון אור גנוז (ל"ג אחיד) מאיר ומנוצץ בהתנוצצות. שהוא קו ימין. והאור הזה אחוז ותופש ומביא אליו אור של אש לוהטת ושלהביות אש, שהן קו השמאל. אלו השנים, הימין והשמאל, אינם מתישבים יחד, כי יש ביניהם מחלוקת, (כמ"ש בפלפה"ס אות ל׳). ומתוך מרגלא שאינה מתגלית כלל, דהיינו ממסך דמנעולא, שהיא פעולה א׳ של קו האמצעי (כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ח). יוצא רוח של בשמים, שהוא קו האמצעי, הכלול בי"ב מיני בשמים עליונים, שה"ס י"ב בחינות של ג׳ קוין ומלכות הכלולים זה בזה, ומתוך אותו המצב של אלו שני הקוין שאינם מתיישבים יחד, אוחז בהם הרוח ההוא, דהיינו קו האמצעי ומתישבים על ידו במקומם.