זהר

שפג) וכי האי טפשותא, הוו קא אמרי. אלא, בגין דהוו ידעי כל אינון חכמתן, וכלהו ממנן דעלמא, דאתפקדן עלייהו, והוו מרחצן בהו. עד דאתיב קב"ה עלמא, כדקא הוה, דהא בקדמיתא הוה מים במים. ולבתר, אתיב ליה לעלמא, כדקדמיתא, ולא אתחריב מכלא, דהא ברחמין אשגח עלייהו דכתיב ה' למבול ישב. ולא כתיב אלקים.

פירוש הסולם

שפג) וכי האי מפשותא וכו': ושואל, וכי שטות זו אפשר שיאמרו. דהיינו מה שדי כי נעבדנו. ומשיב. אלא משום שהיו יודעים כל אלו החכמות שלהם, וכל ממוני העולם שנפקדו על הנהגת העולם, והיו בוטחים בהם. כלומר שהיו בוטחים בחכמתם, שעל ידי השבעות שישביעו ממונים הללו לא יארע להם כל רע. עד שהשיב הקב"ה את העולם כמו שהיה, שהביא עליהם מבול מים, כי מתחילה היה העולם מים במים, דהיינו כמו ביום ב' לבריאת העולם מטרם שנראה היבשה. ואחר המבול, החזיר העולם לתקונו כבתחילה, ולא נחרב כולו בעת המבול, כי השגיח עליהם אז ברחמים, שכתוב, ​ה' למבול ישב. שהוא מדת הרחמים, ולא כתוב, אלקים למבול ישב, שהוא מדת הדין. הרי שדן אותם ברחמים, ומשום זה לא נחרב כולו על ידי המבול.