זהר

שפב) למינו, דכל בני נשא דאית לון רוחא קדישא, דאיהו איבא דההוא אילנא, רשים בהו, רשימא למינו, ומאי איהו, ברית קדש, ברית שלום, ובני מהימנותא למינו. למינו עאלין, ולא מתפרשן מניה, וצדיק עושה פרי הוא, וההוא אילנא אתעברת, ואפיקת ההוא פרי למינו, למינו דההוא עושה פרי, דיהוי כוותיה.

פירוש הסולם

שפב) למינו דכל בני נשא דאית לון רוחא קדישא דאיהו איבא דההוא אילגא רשים בהי רשימא למינו: הכ' למינו, שאומר עץ עושה פרי למינו, פירושו שכל איש שיש לו רוח קדוש, שהוא פרי של אותו האילן, דהיינו של הנוקבא דז"א, רושם היסוד בהם רשימה לפי מינו. ומאי איהו ברית קדש ברית שלום ובני מהימנותא למינו, ומה הוא, דהיינו יסוד דז"א, ברית קדש ברית שלום, כך בני האמונה, דהיינו אותם שזכו לרוח קדוש מהנוקבא, דומים למינו, כלומר שזוכים ג"כ במדרגות הללו ברית קדש וברית שלום.
למינו עאלין, ולא מתפרשן מניה, הם נכנסים למינו, כלומר שמתדבקים בו ואינם נפרדים עוד ממנו. ושיעור הכתוב עושה פרי למינו, הוא, וצדיק עושה פרי הוא וההוא אילנא אתעברת ואפיקת ההוא פרי למינו למינו דההוא עושה פרי דיהוי כותיה, הצדיק, דהיינו היסוד, עושה פירות הוא, דהיינו רוחין, ונשמות בני אדם, ואילן ההוא, דהיינו הנוקבא דז"א, מתעברת עם הפירות הללו שמקבלת מהיסוד, שהם הרוחין והנשמות, ומוציאה אותה הפרי למינו, דהיינו לפי מינו של עושה הפרי, שהוא היסוד, שהמקבל הפרי יהיה כמותו. וע"כ כתוב עץ פרי עושה פרי למינו, כי הרוחין יוצאים מהיסוד, שהוא העושה אותם. ומשפיעם לעץ פרי שהיא הנוקבא, והנוקבא משפעת אותם לבני אדם. והם דומים לעושה פרי, להיסוד, וע"כ אומר עושה פרי למינו. והנפקא מינה אם דומים להיסוד או להנוקבא יתבאר להלן.