זהר

שפב) וההוא קול, סלקא עד אתר, דכרסייא דדינא יתבא, ובטש בה, וסלקא, כיון דמטא האי קול מתתא, קול דיעקב אתתקן לעילא, וקב"ה אתער רחמי, דהא כגוונא דישראל מתערי לתתא, קול חד, כליל באש"א ורוח"א ומי"א, דנפקי כחדא, מגו שופר, הכי נמי אתער לעילא שופר, וההוא קול דכליל באש"א ומי"א ורוח"א אתתקן, ונפק דא מתתא, ודא מעילא, ואתתקן עלמא, ורחמי אשתכחו.

פירוש הסולם

שפב) וההוא קול סלקא וכו': ​וקול ההוא עולה עד המקום שכסא הדין יושב דהיינו לג"ר דשמאל שהקטרוג נאחז שם, ומכה בה דהיינו שממעט הג"ר דג"ר אשר שם, ועולה המלכות מכסא דין, לכסא רחמים, ואחר שמגיע קול הזה מלמטה, הנה קול יעקב נתתקן למעלה, שה"ס קומת החסדים היוצאת על המסך הנ"ל שה"ס קו אמצעי הנק' ת"ת ונק' יעקב, ונקרא רחמים. ואז נתעורר הקב"ה ברחמים. כי כמו שישראל מעוררים קול אחד למטה. שהוא כלול מאש ומים ורוח היוצאים מתוך השופר, כן מתעורר כנגדם למעלה בשופר העליון, שהוא בינה. כי הכח לתקוע הוא אש, והקול נעשה ע"י רוח ועם הרוח יוצא ג"כ זיעה והבל שה"ס מים. והם מעוררים ג' קוין עליונים שבבינה, שממנה נמשכים המוחין לז"א ולמלכות, וההוא קול דכליל באשא ומיא ורוחא אתתקן, וקול הכולל אש מים ורוח שעלה מלמטה, דהיינו המסך, נתתקן, ויוצא זה מלמטה, דהיינו המסך, וזה מלמעלה דהיינו קומת החסדים היוצאת על המסך, ונתתקן העולם שהיא המלכות והרחמים נמצאים.