זהר

שפב) מאי ערות דבר. דא מלתא דעריין, דדא הוא מלה, דקב"ה מאיס בה יתיר מכלא. כיון דאמר, ולא יראה בך ערות, אמאי דבר. אלא, הני חייבי עלמא, דגעלי ומסאבי גרמייהו, במלה דלהון דנפקי מפומייהו, והא איהו ערות דבר.

פירוש הסולם

שפב) מאי ערות וכו': ושואל מהו ערות דבר. ואומר, הוא דבר עריות, שזה הוא דבר, שהקב"ה מואס בו יותר מהכל. ושואל כיון שהכתוב אומר, ולא יראה בך ערות, למה לו לומר דבר. ומשיב, אלא אלו הם רשעי עולם המגעלים ומטמאים עצמם בהדבר שהם מוציאים מפיהם, דהיינו ניבול פה, וזה הוא שאומר ערות דבר. ובזה ביאר לנו הזהר מהו טהרה ששואל לעיל (באות שפ"א) דהיינו שישמור עצמו מדברי עריות, וישמור פיו מלהוציא דבר מגונה.