זהר

שפב) רבי יצחק אמר, ששם עלו שבטים שבטי יה. מאן שבטים. אלין תריסר תחומין, דמתפרשן מההוא אילנא רבא ותקיף, דאחסין לון מסטרא דאבא ואימא. הה״ד שבטי יה, משפר סהדותא, דאסהיד ברא קדישא דכתיב שבטי יה עדות לישראל, ואינון נהרין עמיקין, דנגדין ואתמשכן מן יה. וכל כך למה. להודות לשם יי׳. כי שמה ישבו כסאות למשפטי כסאות לבית דוד, לאחסנא מלכותא קדישא הוא ובנוי לדרי דרין, ודא היא שירתא דאמר דוד על מלכו עלאה קדישא.

פירוש הסולם

שפב) ר׳ יצחק אמר וכו׳: רי״א, ששם עלו שבטים שבטי יה. מי הם שבטים. ומשיב, אלו הם י״ב גבולים, המפורשים מאילן ההוא הגדול והחזק, שהוא ז״א, שה״ס ד׳ ספירות חו"ג תו״מ, שבכל אחת ג׳ קוין, שהם י״ב גבולים. ומז״א הם נמשכים להמלכות, שנקראים בה בשם י״ב שבטים. שהוא ירש אותם מצד אבא ואמא. ז״ש, שבטי יה, דהיינו מטוב העדות שמעיד בן הקדוש, שכתוב, שבטי יה עדות לישראל, כי אלו י״ב גבולים ה״ס עדות, דהיינו הארת העדן שהוא חכמה והם נהרות עמוקים הנוזלים ונמשכים מן י״ה. שהם אבא ואמא, והכל הוא להודות לשם ה'. ומשום זה, כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד. כדי להוריש המלכות הקדושה לו ולבניו לדורי דורות, וזו היא שירה שאמר דוד על המלכות הקדושה העליונה.