זהר

שפא) ואי תימא אינון יסודי קדמאי, יתבטלון. הא כתיב הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך. מרביץ לאתקנא תבירא. מאי בפוך. כד"א ותשם בפוך עיניה. אבנים אית דאקרון פוך. מאי טעמא האי. א"ר אלעזר רזא איהו, ורזא דא למחצדי חקלא אתייהיב למנדע.

פירוש הסולם

שפא) ואי תימא אינון וכו': ואם תאמר, שאלו יסודות הראשונים, ששמשו מטרם גמר התקון, יתבטלו, אינו כן, כי כתוב, הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך. מרביץ. היינו לתקן הנשבר. מהו בפוך. הוא כש"א, ותשם בפוך עיניה. אבנים יש שנקראות פוך. שצבען שחור, והנשים צובעות בהן עיניהן. מהו הטעם שלוקח את זה. אמר ר' אלעזר סוד הוא. וסוד הזה ניתן לדעת לקוצרי השדה. דהיינו אותם שכבר זכו לתקן כל תיקוני השדה, שהוא המלכות, וכבר קוצרים תבואות השדה ונהנים מפירותיה.