זהר

שפא) ואי תימא, הא כתיב אלה דברי הברית. הכי הוא ודאי, דכל אלין לא מתקיימי, אלא מגו אלה, דתמן כל לווטין שריין, כמה דאוקימנא דאיהו ארור, ובגין דא אקדים ואמר אלה, דקיימא למאן דעבר דברי הברית.

פירוש הסולם

שפא) ואי תימא הא וכו': ואם תאמר הרי כתוב,​ אלה דברי הברית, ואיך תאמר שאלה הוא שם זכר ונקבה דס"א. ומשיב כן הוא ודאי שכל אלו הקללות אינם מתקיימים אלא מתוך אל"ה, שהם הס"א,כי שם כל הקללות שורות כמו שבארנו שהנחש הוא ארור. שנתקלל ​ארור אתה מכל חית השדה. ומשום זה הקדימה התורה ואמרה אלה, שעומד למי שעבר על דברי הברית.