זהר

שע) רבי יהודה אמר, מיומא דאתחרב בי מקדשא, ברכאן לא אשתכחו בעלמא, ואתאבידו בכל יומא. דכתיב הצדיק אבד. מאי אבד, אבד ברכאן דהוו שריין ביה, כמה דכתיב ברכות לראש צדיק. וכתיב אבדה האמונה. כגוונא דא כתיב, ויברך אותם, וכתיב, ויברך אותם אלקים.

פירוש הסולם

שע) ר' יהודה אמר וכו': רי"א, מיום שנחרב בית המקדש, ברכות אינן נמצאות בעולם, ונאבדות בכל יום, שכתוב, ​הצדיק אבד. מהו אבד, אבד הברכות, שהיו שורות בו בהצדיק. כמ"ש ​ברכות לראש צדיק. וכתוב, אבדה האמונה, דהיינו הנוקבא, חמקבלת הברכות מהצדיק, שה"ס יסוד דז"א, שה"ס זכר. כעין זה, בעת השלמות. כתוב, ויברך אותם. וכתוב ויברך אותם אלקים. פירוש. בעת החורבן שאין אז זווג זכר ונקבה, נבחנים שניהם לנאבדים, כי בשניהם אינן נמצאות ברכות. ובעת השלימות מתברכים שניהם יחד, כמ"ש ויברך אותם ויקרא את שמם אדם. דהיינו שניהם יחד.