זהר

שע) מאי בתרשיש. אלא בתרי שש. ואינון תרין דרועין, גדולה גבורה דבהון שרי אוריתא בב'. ובהון שית פרקין, דאינון ו׳ אתוון בראשית, דכלילן בעמודא דאמצעיתא, דאיהו ו׳. ועליה אתמר, וירא ראשית לו, לו: לאת ו׳. כי שם חלקת מחוקק ספון.

פירוש מעלות הסולם

שע) מאי בתרשיש אלא וכו': שואל מהו בתרשיש, ומשיב אלא בשתי פעמים שש, ומפרש והם לב׳ זרועות: גדולה שהיא חסד, זרוע הימנית. גבורה שהיא זרוע השמאלית, שבהם בחסד וגבורה מתחילה התורה בב׳ היינו ב׳ של בראשית. ובהם בב׳ הזרועות ששה פרקים, כי כל אחת יש לה ג׳ פרקים, שהם מרומזים בששת אותיות של בראשית, והם כל ו' פרקים של ב׳ הזרועות ימין ושמאל כלולים בעמוד האמצעי תפארת שהוא ו'. והם שתי פעמים שש. אחת של הזרועות, ואחת של תפארת. ועליו על תפארת שהוא קו אמצעי, נאמר וירא ראשית לו, לו היינו לו׳ לאות ו', שע״י עליית מ״ן מקו אמצעי שעולה ומכריע בין הקוים ימין ושמאל דבינה, וגורם גילוי מוחין של חב״ד בבינה, בסוד תלת נפקי מחד, לכן זוכה גם הוא בהם כי כל שיעור אור שהתחתון גורם לעליון זוכה בו גם התחתון, ולכן וירא ראשית לו׳ שזוכה גם לראש שהם חב"ד בסוד חד בתלת קיימא. כי שם חלקת מחוקק ספון, היינו המסך דחירק הכלול מב׳ נקודות מנעולא ומפתחא, שכל המוחין מתגלים על נקודת מפתחא ונקודת מנעולא גנוזה, וה״ס ה׳ של משה, דאיהו במשכונא לגביה דאברהם (לקמן תקון כ״ב) ולפי שלא ניתן למשה לתקנה אע״פ שמחמת עצמו היה יכול לגלות כל השלימות שלה, לכן ולא ידע איש את קבורתו כי מקום הפגם הוא מקום הקבורה וכיון שלא היה בו פגם ע״כ לא ידע איש את קבורתו, אלא בגמר התקון שיתגלה שלמותו של משה. ולכן שם בקו האמצעי, חלקת מחוקק שהוא משה ספון. (עי׳ בזהר בראשית א׳ בסולם מאמר משה וב׳ משיחין).