זהר

שעט) וקודשא ב"ה, שוי שמיה בך, ובגין דמחשבה דילך הות לעלות העלות, שוי בך מחשבתיה, דאיהי יו"ד ה"א וא"ו ה"א. ועלת העלות, איהו מיחד אלין אתוון בך, לאשתמודעא ליה באלין אתוון.

פירוש הסולם

שעט) וקודשא בריך הוא וכו': והקב"ה שם שמו בך, ומשום שהמחשבה שלך היתה לעלת העלות, שהוא כתר, שם בך מחשבתו, שה"ס חכמה, שהיא יוד הא ואו הא, דהיינו הויה בגי' מ"ה, כי חכמה היא אותיות כ"ח מ"ה, שע"י השם מ"ה, שהוא קו האמצעי שבמוחין, נגלתה החכמה. ועילת העילות, מיחד אלו האותיות בך, כדי להכיר ולדעת אותו באלו האותיות.