זהר

שעח) אמאי אקרי יבשה, אמר רבי יצחק, היינו דכתיב לחם עוני, לחם עני כתיב ובגין דאיהו לחם עני אקרי יבשה, ושאיב בגווה כל מימין דעלמא, ואיהי יבשה הוי, עד דאתר דא אמלי לה, וכדין נגדין מיא, אורח דאנון מקורות.

פירוש הסולם

שעח) אמאי אקרי יבשה אר"י היינו דכתיב לחם עוני לחם עני כתיב ובגין דאיהי לחם עני אקרי יבשה: שואל למה נקרא הנוקבא בשם יבשה אר"י היינו שכתוב עליה ​לחם עוני וכתוב לחם עני בחוסר ו' שזה יורה על הנוקבא בעת שיש חכמה בחוסר חסדים שאז נקראת לחם עני משום שאינה יכולה להאיר ומשום שהיא נבחנת אז בשם לחם עני ע"כ היא נקראת ג"כ בשם יבשה דהיינו בלי מים שהם המוחין. כי החכמה שבה אינה יכולה להאיר בלי לבוש מהחסדים כנודע. וע"כ ושאיב בגווה כל מימין דעלמא ואיהו יבשה הוי והנוקבא שואבת לתוכה אז, כל מימות שבעולם, דהיינו אור החכמה, הכוללת כל המוחין דג"ר, ועם כל זה היא נשארת יבשה, כלומר, כמו שלא היה לה מוחין לגמרי, והוא מטעם חוסר לבוש החסדים, שאין החכמה מאירה זולתם כנ"ל.
עד דאתר דא אמלי לה וכדין נגדין מיא אורח דאינין מקורות: עד שמקום זה דהיינו היסוד שנברא מקום אחד, ממלא אותה עם אור החסדים, ואז נמשכים המים דרך מקורות הללו של שפע היסוד, דהיינו דרך התלבשות החכמה באור החסדים.