זהר

שעח) ורחל דחילת, בגין דיהב עיטא לאבאשא ליה ליעקב, ובגין בזיונא דע"ז, שוי לון תחותה עד דלא יכיל למללא. דהא כד איהו מתתקן למללא, מכבדין ומרביצין קמיה, והשתא מה כתיב, ותשב עליהם. דכר ונוקבא הוו, ופולחנין סגיאין קא עבדין, עד לא ממללן. ובגיני כך, אתעכב לבן תלת יומין, דלא ידע דערק יעקב, דכתיב ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.

פירוש הסולם

שעח) ורחל דחילת וכו': ורחל יראה, שלא יתנו התרפים עצה להרע ליעקב, ומשום בזיון עבודה זרה, נתנה אותם תחתיה, עד שלא יכלו לדבר, כי כשמתקנים אותם לדבר מטאטאים ומרביצים לפניו, דהיינו שצריכים לכבדם, ועתה מה כתוב, ​ותשב עליהם, שבזתה אותם, וכיון שרחל בזתה אותם לא יכלו לדבר. זכר ונקבה היו, התרפים, ועבודות רבות עבדו להם, עד שהתחילו לדבר.
ובגיני כך אתעכב וכו': ומשום זה שלא היה לו התרפים, נעצר לבן ג' ימים שלא היה יודע שברח יעקב, שכתוב, ​ויוגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב.