זהר

שעז) מזונא עלאה יתיר מכלא, הוא מזונא דחברייא, אינון דמשתדלי באורייתא, דאכלי מזונא דרוחא ונשמתא, ולא אכלי מזונא דגופא כלל, והיינו מאתר עלאה יקירא על כלא, ואקרי חכמה. בגיני כך חליש גופא דחברייא, יתיר מבני עלמא, דהא לא אכלי מזונא דגופא כלל. ואכלי מזונא דרוחא ונשמתא, מאתר רחיקא עלאה, יקירא מכלא. ובגיני כך ההוא מזונא דקיק מן דקיקא, יתיר מכלא. זכאה חולקהון, הה"ד החכמה תחיה בעליה. זכאה חולקא דגופא, דיכיל לאתזנא במזונא דנפשא.

פירוש הסולם

שעז) מזונא עלאה יתיר וכו': מזון היותר עליון מכל, הוא מזון החברים, אלו העוסקים בתורה, שהם אוכלים מזון של הרוח והנשמה ואינם אוכלים מזון הגוף כלל, והיינו ממקום עליון היקר מכל, הנקרא חכמה, משום זה חלש גופם של החברים יותר מבני העולם, שהרי אינם אוכלים מזון הגוף כלל, ואוכלים רק מזון הרוח והנשמה, ממקום רחוק העליון היקר מכל. שהוא חכמה, שהיא רחוקה, כמ"ש אמרתי אחכמה והיא רחוקה וגו'. ומשום זה מזון ההוא הוא דק מן הדק יותר מכל, אשרי חלקם. ז"ש והחכמה תחיה בעליה. אשרי חלקו של גוף, שיכול להיות נזון במזון הנפש.