זהר

שעז) ות"ח, כד קיימו ישראל על טורא דסיני, עאל בין תרין אתוון אלין, רזא דברית. ומאן איהו, בי"ת. ועאל בין תרין אתוון דאשתארו, ויהיב ליה לישראל. וכד עאל בי"ת, רזא דברית, בין תרין אתוון אלין, דאינון שי"ן תי"ו, ואתעבידו שבת, כד"א ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם, כמה דהוה שירותא דעלמא, לאתייחסו בהו כל דרי עלמא, מאלין תרין אתוון ש"ת. הוו תליין, עד דאשתכלל עלמא, כדקא יאות, ועאל בינייהו ברית קדישא, ואשתכלל בשלימו, ואתעבידו שבת.

פירוש הסולם

שעז) ות"ח כד קיימו וכו': ובוא וראה, כאשר עמדו ישראל על הר סיני נכנסה בין ב' אותיות האלו ש' ת', סוד הברית, ומי היא ב', שה"ס המוחין המתגלים עם תקון הברית, וע"כ נקראת הב' רזא דברית, וה"ס ב' דבראשית (כנ"ל ב"א דף רמ"ו ד"ה והמלך ע"ש). והיא נכנסה בין ב' האותיות שנשארו, אהר החטא דעצה"ד, שהם ש"ת כנ"ל. ונתן אותו את השבת, לישראל. וכאשר נכנסה הב', שהיא סוד הברית, בין ב' אותיות הללו ש' ת', ונעשו שבת, הוא כמו שאתה אומר ​ושמרו בני ישראל את השבת לדורותם ברית עולם, דהיינו שזכו לקבל את השבת לכל הדורות בלי הפסק, כי כמו שנעשה התחלה לעולם להתייחס אחריהם כל דורות העולם מאלו ב' האותיות ש' ת', כן עתה שנמשך לתוכו הב' ונעשו שבת, הן מאירות לדורותם, ברית עולם בלי הפסק. כי ש' ת' הללו, היו תלוים עד שנשתכלל העולם כראוי, דהיינו בעת קבלת התורה, ואז נכנס ביניהם ברית הקדוש, ונשתכלל העולם בשלמות, ונעשו שבת.