זהר

שעו) ת"ח, כתיב לבתר, יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, מתחת השמים ממש. אל מקום אחד, לאתר דאקרי אחד ואיהו ים תתאה, דהא איהו אשלים לאחד, ובלא איהו לא אקרי אחד, ומשמע דכתיב יקוו, דביה מתכנשין כלהו מיא כד"א כל הנחלים הולכים אל הים וגו'.

פירוש הסולם

שעו) ת"ח כתיב לבתר יקוו המים וגו' מתחת השמים ממש: בוא וראה כתוב אחר כך ​יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד מתחת השמים ממש. פירוש. השמים הוא ז"א. ומתחת השמים, פירושו הנוקבא דז"א, שהיא מתחת מדרגת ז"א, דהיינו מתחת השמים ממש. ומים. פירושו מוחין. ושיעור הכתוב הוא, שיתקבצו המוחין אל הנוקבא. והוא לאפוקי, כי בכל מקום שנאמר מתחת היינו מחזה ולמטה של אותו מדרגה, כי עיקר כל מדרגה הוא מחזה ולמעלה. אבל כאן אין כונת הכתוב על מחזה ולמטה של ז"א הנקרא השמים, אלא מתחת ממש, דהיינו מתחת כל מדרגת הז"א, שהיא הנוקבא. אל מקום אחד לאתר דאקרי אחד, אל מקום אחד, פירושו למקום שנקרא אחד ואיהו ים תתאה דהא איהו אשלים לאחד ובלא איהו לא אקרי אחד, והוא ים התחתון דהיינו הנוקבא, שהרי הנוקבא משלמת השם אחד, ובלי הנוקבא אין ז"א נקרא אחד. פירוש ז"א נקרא א"ח, והנוקבא נקראת ד', וכשיש יחוד ז"א ונוקבא שהוא א"ה עם ד', אז מתגלה בהם השם אח"ד. הרי שהנוקבא שהיא ד' משלמת לאח"ד, וע"כ נקראת הנוקבא מקום אחד. ומשמע דכתיב יקוו דביה מתכנשין כלהו מיא דכתיב כל הנחלים וגו' ומשמע, שכונת הכתוב היא בהנוקבא, משכתוב, יקוו המים, ובהנוקבא, מתאספים כל המים, כמ"ש ​כל הנחלים הולכים אל הים שהיא הנוקבא (וביאור הכתוב נתבאר לעיל דף רמ"ד אות רצ"ח עש"ה.)