זהר

שעו) וצריכא למהוי אתרוג דדמיא ללבא, שלימא בתיומת דילה, בגין ההוא דאתמר ביה ויעקב איש תם, למהוי שלימא עמיה. וכמה דלית פסול ביעקב דלעילא, כן צריך דלא יהא פסול באתרוג, לקיימא קרא כלך יפה רעיתי ומום אין בך.

פירוש מעלות הסולם

שעו) וצריכא למהוי אתרוג וכו': והאתרוג הדומה ללב צריך להיות שלם, בתיומתו שהוא הפיטום, משום אותו שנאמר בו ויעקב איש תם, להיות שלם עמו, וכמו שאין פסול ביעקב שלמעלה שהוא ז״א, כן צריך שלא יהיה פסול באתרוג שהוא מלכות, לקיים הפסוק כלך יפה רעיתי ומום אין בך.
פירוש: סוד הלולב ומיניו, הם חג״ת נה״י, דז״א. כי ג׳ הדסים הם חג״ת, ב׳ ערבות הם נצח הוד, הלולב הוא יסוד. והאתרוג ה״ס מלכות, ונודע שבשעה שמלכות מאירה בהארת חכמה היא נקראת ערב או לילה. מפני שאין הארת חכמה מאירה אלא עם דינים וחשכות, (עיין זהר פקודי אות שע״ה) וז״א נקרא יום או בוקר, מפני שהוא מאיר בחסדים בשפע, אמנם החכמה מכוסה בהם בסו״ה ויהי ערב ויהי בוקר שהם ז״א ומלכות יום אחד היינו שהם מזדווגים יחד, ואפילו המלכות נהפכת אז לקבלת חסדים וחכמה נעלמת בה כמו בז״א, וע״כ בשעת הזווג נקראת גם היא יום, וזה אומרו וצריכא למהוי אתרוג דדמיא ללבא שלימא בתיומת דילה, היינו שתתהפך לקבלת חסדים שאין בהם שום חסרון, בגין ההוא דאתמר ביה ויעקב איש תם, למהוי שלימא עמיה ולקבל ממנו את שפע החסדים, וכמה דלית פסול ביעקב דלעילא, מפני שמאיר באור החסדים שלא שייך בהם שום מום וחסרון, כן צריך דלא יהא פסול באתרוג וכו׳, דהיינו להעלים על הארת החכמה ולקבל שפע החסדים כמו ז״א.