חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות שעה

זהר

שעה) י׳ ספירה עשיראה, עשירית האיפה. כד נחית ח׳ לגבה, אתעבידת ח״י. ואת י׳ כד סלקא בכ׳, אתקריאת כתר. ועליה אתמר כתר יתנו לך יהו״ה אלהינו. אבא ואימא, מלאכים המוני מעלה, אלין נשמתין, דאינון מלאכים מסטרא דמלכות.

פירוש מעלות הסולם

שעה) י׳ ספירה עשיראה וכו': י׳ היא ספירה עשירית היינו מלכות בסוד עשירית האיפה. כשיורדת ח׳ שהיא יסוד, אליה לזווג, נעשית ח״י כי אין היסוד ח״י אלא בזווג עם מלכות בח״י ספירות ט׳ של אור ישר וט' של אור חוזר. ואות י׳ שהיא מלכות כשהיא עולה בכ׳ דהיינו שאור חוזר של מלכות עולה עם עשר ספירות עד כתר, ומלביש עשר ספירות של אור ישר שביחד הן כ׳ ספירות אז נקראת המלכות כתר. ועליו על ז״א נאמר אז כתר יתנו לך ה׳ אלקינו. ופירושו לך ה׳ אלקינו שהוא ז״א אלקי התחתונים, יתנו לך אבא ואמא הנקראים מלאכים המוני מעלה בחינת כתר שלהם, וסרסהו ודורשהו לך ה׳ אלקינו יתנו מלאכים המוני מעלה כתר. (כן פירש רבינו האר״י ז״ל בשער הכונות בענין מוסף של שבת) שהם נשמות, כי כתר של או״א הוא בינה דא״א, ובינה היא נשמה. שהם מלאכים מבחינת מלכות, שעלתה לראש א״א. וכתוב בשער הכונות שם וז״ל וכבר נתבאר בספר התיקונים כי או״א נקראים מלאכים של א״א כתר דאצילות. ומה שמכנה לזו״ן בשם ה׳ אלקינו, הוא מטעם הכלל, שתחתון העולה לעליון נעשה כמוהו, ובשבת במוסף עומדים זו״ן במקום או״א, ונקראים בשמות של או״א.