זהר

שעד) ואתא מלכא, וחזא דאכלו מאיבא דאילנא. אמר להון, מאן אכל מאיבא דאילנא. הסומא אמר, אנא לא חזי. אמר הפיסח, הא אנא לא יכיל למיזל. מה עשה המלך. אמר, כמה דעבדתון ואכלתין מאיבא דאילנא, כן יתעביד לכון. מה עבד מלכא. אמר לעבדיו, ארכיבו הפיסח על הסומא, ויהבון להון שתין פולסין באתרא הדין.

פירוש הסולם

שעד) ואתא מלכא וחזא וכו': והמלך בא וראה שאכלו מפרי האילן. אמר להם. מי אכל מפרי האילן. העור אמר, הלא אני איני רואה. הפסח אמר, הרי איני יכול ללכת, מה עשה המלך. אמר, כמו שעשיתם ואכלתם מפרי האילן, כן יעשה לכם. מה עשה המלך, אמר לעבדיו הרכיבו את הפסח על העור, ותתנו להם ששים הכאות במקום הזה.