זהר

שעד) אמרו ליה, חייא ברי, למה לא נזכר שם המיוחד במעשה בראשית, אמר לון, אין נאה למלך הכבוד להזכיר שמו על המתים, ועל דבר הנאבד. כדי שלא יאמרו, כשם שכל הבריות שבראם הם כלים ונאבדים, כך שמו ח"ו. ולא הזכיר שמו המיוחד, עד שנבראו כל הבריות שהם כלים ונאבדים. ולאחר כן, הזכיר שמו על דבר שהוא קיים לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. ומשאר כל הבריות שברא לא הזכיר בכאן, אלא דבר הקיים, ולא נאמר ביום עשות ה' אלהים, ארץ ושמים אדם וחיות ובהמות ועופות, שהם דברים כלים אלא דבר העומד לעולם, והם ארץ ושמים.

פירוש הסולם

שעד) א"ל חייא ברי וכו': א"ל חייא בני, למה לא נזכר שם המיוחד, הויה, במעשה בראשית. אמר להם, אינו נאה למלך הכבוד להזכיר שמו על המתים, ועל דבר הנאבד. כדי שלא יאמרו, כשם שכל הבריות שבראם הם כלים ונאבדים, כך ח"ו שמו. לפיכך, לא הזכיר שמו המיוחד עד שנבראו כל הבריות שהם כלים ונאבדים, לאחר כך הזכיר שמו על דבר שהוא קיים לעולם ולעולמי עולמים, שנאמר, ביום עשות הויה אלקים ארץ ושמים. ומשאר כל הבריות שברא לא הזכיר בכאן, אלא דבר הקיים, שלא נאמר, ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמים אדם וחיות ובהמות ועופות, שהם דברים כלים, אלא דבר העומד לעולם, שהם ארץ ושמים.