זהר

שעד)ח׳ אית לה תלת גגין, ואינון ו׳ו׳ו',דכלילן בח״י עלמין. ח׳ איהי מפשר חלמי טבין בט׳. והא אוקמוהו, חלמא טבא מסטרא דאת ט׳, דאיהו סחור לה. כמה דאוקמוהו, חלמא טבא חזית, ודאי מתמן קא אתיא. בגין דאת ט׳ איהי ספירה תשיעאה מעילא לתתא. ח׳ ספירה תמינאה, מתתא לעילא. ח׳ מסטרא דאת א׳.

פירוש מעלות הסולם

שעד) ח׳ אית לה וכו': ח׳ יש בצורתה, ג׳ גגות, והם ו׳ ו׳ ו׳ הכלולות בח״י העולמים שהוא יסוד, וג' פעמים ו׳ הם ח״י. ה׳ היינו מי שזכה להיות מרכבה למדת יסוד, מדת יוסף הצדיק, הוא יודע לפתור חלומות לטובה בט׳ שגם היא מדת יסוד. וח״ט בגימטריא טו״ב. והרי העמידו חלום טוב הוא מבחינת אות ט׳ שהיא סביב לה לאות ח', כמו שהעמידו (ברכות נה:) בפתרון חלומות צריכים לומר חלמא טבא חזית, ודאי משם מאות ט' הוא בא. משום שאות ט׳ היא ספירה תשיעית יסוד ממעלה למטה, באור הישר. ח׳ היא ספירה שמינית והיא ספירת יסוד ממטה למעלה בעת הסתלקות האורות שאור הכתר יצא ראשונה ונכנס אור היסוד בכלי ההוד, ולכן אור היסוד בתוך כלי הוד, וסובב עליו מבחוץ. ח׳ היא יסוד מבחינת אות א׳ שהיא רומזת לאור החכמה בכלי דכתר, בסו״ה ואאלפך חכמה וח׳ היא יסוד ספירה השמינית מחכמה. (עי׳ בעץ חיים עקודים פרק ו׳ ז'). כי התפשטות ב׳ ה״ס ע״ב דא״ק, והוא שורש של כל אורות החכמה שבכל העולמות.