זהר

שעג) ואתמר בך לך רד, התם קא רמיז נחיתו דילך, בגלותא רביעאה, לך: כגון לך לך מארצך וגו'. הכא, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. הכא קא רמיז לך, לך ג' זמנין בגלותא. רביעאה רד, בגין בת יחידה, כלה דילך, דנפלה. הה"ד, נפלה לא תוסיף קום. ומיד דאנת נחית בגיניה, תקום עלך והאי איהו השבת אבדה דילך.

פירוש הסולם

שעג) ואתמר בך לך וכו': ונאמר בך, לך רד. שם רומז ירידה שלך בגלות הרביעית, לך פירושו, כמו לך לך מארצך, דהיינו לגלות. כאן בשם משה, יש ש' שבה ג' קוין, בסוד, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. כאן בג' קוין של הש' נרמז לך, לך ג' פעמים בגלות. ובגלות הרביעי, רד, בשביל בת יחידה שלך, דהיינו המלכות, שהיא כלה שלך, שנפלה. וז"ש בגלות רביעית, נפלה לא תוסיף קום. ומיד שאתה תרד בשבילה, תקום עמך. כי לא תוסיף קום, מעצמה, אלא על ידי בעלה, שהוא משה. וזה הוא השבת אבדה שלך.