זהר

שעב) וכלהו נשמתין כד אתקריבו לההוא אתר דאתקריבו, ואתחזון תמן, דא איהו רזא, כלהו נשמתין אתכלילו בההיא נקודה, ונטלא לון זמנא חדא, כמאן דבלע בליעו דמלה, ואתעברא כאתתא דמתעברא. רזא דא למארי מדין. כד האי נקודה אתעברת, כאתתא דמתעברא, אתהני מההיא הנאותא, דאתכלילת נשמתא מהאי עלמא, באינון עובדין, ובההיא אורייתא דאשתדלת בה ביממא. ונטלא ההוא רעו דהאי עלמא, וביה אתהני בחדוה, ואתכלילת מכל סטרין.

פירוש הסולם

שעב) וכלהו נשמתין כד וכו': וכל הנשמות כשנתקרבו למקום ההוא שנתקרבו, דהיינו להמלכות, ונראות שמה, זה הוא סוד, אז כל הנשמות נכללות בנקודה ההיא, שהיא המלכות, ולוקחת אותן בפעם אחת, כמי שבולע דבר הנבלע, והיא מתעברת עמהן כאשה המתעברת. סוד זה ליושבי על מדין, כשהנקודה הזו מתעברת כאשה המתעברת, היא נהנית מהנאה ההיא שנכללה בה נשמה מעולם הזה, באלו המעשים ובתורה ההיא שעסקה בה ביום. ולוקחת רצון ההוא של עולם הזה ונהנית בו בשמחה ונכללת מכל הצדדים. מלמעלה ומלמטה.