פירוש הסולם
שעב)
רבי יוסי אמר, כתיב ומים תכן במדה, במדה ממש אתקין להו כד מטון לגווה: רי"א. כתיב,
ומים תכן במדה, יורה, שבמדה ממש התקין אותם, כאשר הגיעו המים לתוך המדה.
במדה, פירושו ההגבלה שנעשתה עם הזווג על מסך דחירק, שהיא מסך דבחי"א,
מים. פירושו המוחין. ומטרם שהגיעו המוחין דבחינת החולם והשורק להמדה והגבול שנעשה בכח המסך דחירק, לא יכלו להאיר כנ"ל, ע"כ אומר הכתוב ומים תכן במדה, שעם הגעת המים לתוך המדה, נתקנו, ויכלו להאיר,
ואינון תקונא דעלמא, כד מטון מסטרא דגבורה, והם תקון העולם, כאשר מגיעים להמדה מצד הגבורה, פירוש, כי זווג הנעשה על מסך דבחי"א אינו ממשיך רק ו"ק בלי ראש, שהוא מיעוט גדול, אלא כאן, מאחר שהמוחין כבר באו מצד שמאל שהוא גבורה, וכבר קבלו החכמה משם בסוד נקודת השורק, ואינם יכולים להאיר בלי חסדים, אז מקבלים תיקונם כשמגיעים לתוך המדה דנקודת החירק, כי מתלבשים בקומת החסדים שבתוך המדה, ונעשים מתוקנים להאיר בעולם שהוא הנוקבא דז"א. וז"ש
ואנון תקונא דעלמא כד מטון מסטרא דגבורה, אמנם מטרם שקבלו המוחין מצד השמאל אין בהמדה כלום משום תקון העולם, שהיא הנוקבא, כי אז אין המדה נותנת רק בחינת ו"ק בלי ראש, ורבי אבא מביא על זה ראיה.
אמר רבי אבא. כך הוו קדמאי אמרי, כד הוו מטאן להאי אתר מרחשן שפוון דחכימין ולא אמרין מדי בגין דלא יתענשון, אר"א, כך היו הראשונים אומרים, כשהחכמים הגיעו למקום זה. דהיינו לסוד המדה הנ"ל המתקן את המים, היו שפתותיהם של החכמים נעות, ולא אמרו כלום, מפחד שלא יענשו. הרי שבמדה עצמה לבדה, אין שום תקון העולם, אלא רק כשהמוחין באים מצד הגבורה, וכבר יש להם המוחין דחכמה מנקודת השורק אשר שם, אז המדה מתקנת המוחין, כי מלבשת אותם בחסדים שבה כנ"ל.