זהר

שעב) ותא חזי, כל יומא ויומא, נטיף טלא מעתיקא קדישא לזעיר אפין, ומתברכאן כל חקל תפוחין קדישין. ומההוא טלא אנגיד לאינון דלתתא, ומלאכין קדישין אתזנו מניה, כל חד וחד כפום מיכליה, הה"ד לחם אבירים אכל איש, ומההוא מזונא אכלו ישראל במדברא.

פירוש הסולם

שעב) ותא חזי כל וכו': ובוא וראה, בכל יום ויום נוטף טל של עתיקא קדישא לזעיר אנפין, ומתברכת כל שדה התפוחים הקדושים, שהיא מלכות, ומטל ההוא נמשך לאלו שלמטה, ומלאכים הקדושים נזונים ממנו כל אחד לפי אכלו. ז"ש לחם אבירים אכל איש. דהיינו הטל הנ"ל שהוא לחם מלאכים. וממזון ההוא אכלו בני ישראל במדבר. שהוא המן.